חרדת מבחנים
חרדת מבחנים
המאמר מותאם לבעלי ידע מוקדם ב NLP מרמת NLP Practitioner ומעלה.
חרדת מבחנים הינה תופעה כאובה שילדים, בני נוער, סטודנטים ואפילו אנשים בוגרים סובלים ממנה במשך שנים. החרדה משתקת, פוגעת בביצועים ואיננה מאפשרת לאדם לממש את מלוא הפוטנציאל שלו. תלמידים אשר סובלים מחרדת מבחנים בגיל צעיר מפתחים עם השנים אמונות מגבילות ביחס ליכולת שלהם להצליח לא רק בבחינות או לימודים אלא גם בחיים בכלל.
ל NLP כלים רבים היכולים לסייע בשחרור מחרדת המבחנים. הכלים פועלים בכל הרמות הלוגיות החל מהעצמה, חיבור למשאבים ושינוי התנהגות, עבור דרך אסטרטגיות, אמונות, ערכים ועד לרמת הזהות של האדם.
במאמר זה אציג גישת עבודה תהליכית שפיתחתי על בסיס ניסיוני בקליניקה. הגישה מתייחסת באופן ישיר לשחרור מחרדת מבחנים אך ניתן להרחיב אותה גם להקשרים נוספים.
להלן פירוט השלבים:
1. תיאום ציפיות – חשוב לבצע תיאום צפיות מול התלמיד ולעיתים גם מול הוריו, יש להבהיר שמטרת העבודה היא להביא את התלמיד למצב בו הוא מחובר למשאביו במהלך המבחנים, הוא מגיע למבחן במיטבו ומפיק את המקסימום של יכולותיו. לעיתים הוא יצליח במבחן יותר ולעיתים פחות אך גם כאשר הוא יצליח פחות הוא יישאר מחובר למשאבים שלו.
מטרת תיאום הציפיות היא חיבור למציאות וקבלת אי ההצלחה כאופציה אפשרית שהתלמיד מסוגל להכיל ולהתמודד עמה. כמובן שהמטרה היא שבמרב המקרים הוא יצליח במבחן הן בזכות העבודה שאתם תעשו אתו והן בזכות למידה והכנה נכונה בכלים לימודיים ואחרים.
2. בירור וספציפיקציה –יש לברר ולדייק מתי מופיעה הבעיה, באיזה מבחנים, מקצועות, מורות וכדומה. תלמידים רבים נוטים לעשות הכללות ולהפוך בעיה נקודתית לבעיה כללית, לדוגמא:
התלמיד חושש ממבחן בלשון אצל מורה ספציפית ואומר אני חרד ממבחנים. במצבים אלה חשוב לעשות את הבירור ולהגדיר את הבעיה כמקרה נקודתי. במידה ולא נעשה זאת והתלמיד ימשיך ויומר אני מפחד ממבחנים יהפוך המשפט לנבואה שמגשימה את עצמה.
3. חיבור למשאבים – לאחר תיאום הצפיות והבירור ובעיקר אם זמן הפגישה עומד להסתיים, מומלץ לבצע הליך של חיבור למשאבים – מעגל מצוינות, העברת יכולת, דמיון מודרך וכו.
4 . סווישים – לאחר הבירור (ריאיון להגדרת מטרה ושאלות מטא מודל) יש לכם מידע על הטריגרים המפעילים את החרדה. פעמים רבות הטריגר עשוי להיות אודיטורי (דיבור פנימי מחליש ו/ או טריגר אודיטורי חיצוני – "בוחן פתע" הקול של המורה, רשרוש הדפים וכדומה)
או ויזואלי (טופס המבחן, הפנים של המורה ועוד) – יש לבנות עם המונחה את האני העתידי –
זה שכבר פתר את הבעיה ויש לו את כל המשאבים, ולעשות סווישים במערכות הייצוג הרלוונטיות. יתכן שידרשו מספר סווישים.
העבודה עם סווישים בהם מופיעה דמות האני העתידי מסייעת לקדם את המונחה הן ברמת ההתנהגות והן ברמת הזהות, מכאן חשיבותן.
ארבעת השלבים הנ"ל יבוצעו בד"כ בתחילת התהליך (שתיים שלוש פגישות ראשונות) ויהוו עזרה ראשונה. לעיתים זה יספיק (לרוב כאשר התופעה בראשיתה וההשפעה נמצאת ברמת ההתנהגות בלבד) אך פעמים רבות שורשי החרדה יושבים על אחד או יותר (פעמים רבות על כל השלושה)
מהגורמים הבאים: הפחד מהפחד, אמונות מגבילות, רווח משני. יש לשלול או לטפל בכל אחד מהגורמים הנ"ל בסדר שאותו אתם המנחים תמצאו כמתאים.
5 . טיפול בפחד מהפחד – לעיתים החרדה ממבחנים מתחילה להופיע לאחר אירוע ראשון שבו המונחה חווה "בלק אווט" החל מאירוע זה בכל פעם שהוא ניגש למבחן (מסוג מסוים או בכלל) הוא מפחד שהאירוע יחזור על עצמו, הפחד משתק אותו ובכך הוא גורם לאירוע אכן לחזור. הטיפול המומלץ במקרים אלו הוא עבודה בטכניקה של קידוד מחדש (כפי שמתואר בספר Heart of the mind, C. Andreas & S. Andreas עמודים 55-70 )
בשיטה זו אנו ממפים שלושה אירועים בהם המונחה חווה את הפחד, ומבצעים ריפוי טראומה (או ריפוי מהיר לפוביה) לכל אחד משלושת האירועים. לאחר מכן בעזרת דמיון מודרך אנו מנחים את תת המודע להחיל את הקידוד החדש על כל האירועים הדומים שהתרחשו בעברו של המונחה.
6 . בירור האמונות המגבילות – פעמים רבות המונחים נושאים עימם אמונות מגבילות אשר מגבירות ואף יוצרת את מצב הלחץ והחרדה ולכן יש לשחרר ולשנות אמונות אלה.
לעיתים 4 הסעיפים הראשונים המתוארים לעיל עוזרים תחילה ואז יש נסיגה, הנסיגה נובעת בד"כ מהאמונות שלא שוחררו ולא טופלו (או מרווח משני כפי שיתואר בסעיף הבא). על כן תמיד יש לבדוק האם קיימות אמונות מגבילות ולטפל בהן. האמונות השכיחות שיופיעו במצבים האלה: "אסור לי להיכשל" "אני לא מספיק טובה" "אני לא יודעת מתמטיקה" " המורה שונאת אותי ולכן בכל מקרה תכשיל אותי" "מתמטיקה זה לגאונים אני הומנית" "אני ריאלית ולכן לא יכולה להצליח במבחנים רבי ומלל" ועוד ועוד ועוד……
7 . הכוונה החיובית והרווח המשני – טיפול בחרדת מבחנים שונה מטיפול רגיל בפוביה בעיקר בשל הכוונה החיובית ואף הרווח המשני שעומדים מאחוריו. כידוע טכניקת ריפוי מפוביה אפקטיבית כאשר אין רווח משני. לחרדת מבחנים יש לרוב רווח משני עצום הן ברמה הגלויה והן ברמה הסמויה, לדוגמא:
"אני לא מצליחה בגלל החרדה ולא בגלל שאני טיפשה", "אם יש לי חרדה ואני בהיסטריה המורים מעלים לי את הציון", "לאחר אירוע של בלק אווט אני מתקשרת
לאבא והוא מפנה את הזמן שלו ומקשיב לי" ועוד..
הבעיה העיקרית עם הרווח המשני זה שהוא באמת מושג כלומר האסטרטגיה עובדת!
למשל אם ההורים מצפים ממני שאצטיין יתכן שבשל חרדת הבחינות שלי ההורים ינמיכו צפיות ויניחו לי.
לכן חשוב לשוחח עם המונחה ולחשוף מה הוא באמת רוצה, לצד הרווח יש כמובן הפסד יש לשקף לו את כל זה. רבים מהמונחים הם אנשים צעירים אשר לא מבטאים את הרצונות שלהם אלא את הרצון של ההורים וגם בזה יש לגעת בעדינות ובתיאום עם המונחה לשקף להורים את המצב.
יש לערוך כמובן שיחה עם החלק ולצור הסכמי שיתוף פעולה אקולוגים.
זכרו – כל עוד הרווח המשני לא יקבל מענה בדרך אחרת השינוי לא יהיה אקולוגי ולא
יוטמע!
סיום התהליך – מומלץ לסיים בסימולציות עתידיות של הצלחה, חיזוק וחיבור נוסף
למשאבים ושימוש בטכניקות רגיעה נוספות כמו נשימות, הרפיה, דיבור פנימי מחזק, הדהוד,
מסע הגיבור ועוד.
למידע על סדנת שחרור מחרדת מבחנים לחצו כאן
מאת: טלי בן יעקב – בעלת המכללה להכשרת מאמני NLP , NLP-STEPS . NLP Master Trainer , ממקימי לשכת ה NLP הישראלית וחברה בוועד המנהל של העמותה. מאמנת אישית ועסקית, מובילת תהליכי שינוי.
בוגרים מספרים
מסלול ההסמכה המלא למאמני NLP ב - NLPSTEPS, עם המנחה טלי בן יעקב - מסלול מומלץ, חומרים בנויים בצורה מעולה, מובנת מאוד ופשוטה להבנה ויישום. מרצה מדהימה שאוהבת וקשובה למשתתפים, מסבירה, מנחה ומובילה לכיוונים חדשים ועמוקים.
NLP Trainer, מפתחת שיטת STAR
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
וקבלו תכנים מעשירים מעולם ה-NLP לתיבת המייל